קבלת הפלסטינים להאג: עוד במה לתיאטרון האבסורד (מידה, 2 פברואר 2015)

אין סיבה למסיבה ברמאללה • הפלסטינים יתקשו להפעיל את האסטרטגיה הפוליטית שלהם בבית הדין הפלילי הבינלאומי • על ישראל לפעול כמו ארצות-הברית ולחוקק חוק שיאסור על כל גורם וכל אזרח ישראלי לשתף פעולה עם בית הדין

אחת המדינות שהכי חששה מפני הפוליטיזציה של בית הדין הייתה ארצות הברית. זאת, משום שמאז מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר 2001, ארצות-הברית התערבה צבאיות באפגניסטן ובעיראק, כאשר התערבות זו עוררה התנגדות עזה ברחבי העולם. במאי 2002 הודיעה ארצות-הברית, כי היא מושכת את חתימתה מהסכם רומא שהקים את בית הדין הפלילי הבינלאומי. חודשיים לאחר מכן, היא להטיל וטו על כל משימות שמירת השלום של האו"ם אם לא תוענק לחיילים אמריקנים חסינות מפני העמדה לדין על-ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי. במקביל, חוקק הקונגרס את "החוק להגנת אנשי שירותי הביטחון". חוק זה אוסר על בית הדין הפלילי הבינלאומי לנהל חקירות בשטח ארצות-הברית, אוסר על ממשלת ארצות-הברית ואזרחיה לשתף פעולה עם בית הדין הפלילי הבינלאומי, מעניק לנשיא סמכות לשלול סיוע צבאי מכל מדינה המסרבת לחתום על הסכם אי-הסגרה עם ארצות-הברית ומסמיך אותו לעשות שימוש "בכל האמצעים הדרושים" כדי לשחרר אזרחים אמריקנים המוחזקים על-ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי.

החשש של ארצות-הברית נבע מן העובדה שחיילי ארצות-הברית פועלים נגד הטרור ברחבי העולם, וגורמים המתנגדים לפעילות של ארצות-הברית ישתמשו בבית הדין הפלילי הבינלאומי כדי לסנדל את ארצות-הברית וכדי להרתיע את חייליה. אמנם סמכותו של בית הדין הפלילי הבינלאומי מוגבלת לפשעים נגד אזרחי המדינות שחתמו על אמנת רומא או לפשעים שהתרחשו בשטחיהן, אולם אין כל מגבלה לגבי הנאשמים עצמם. לכן, אף אדם בעולם אינו חסין מפני תביעה בבית הדין.

משמעות הדבר היא, שניתן להפעיל את בית הדין על-מנת לנצל ביקור של אישיות אמריקנית או ישראלית באירופה כדי להוציא נגדה צו מעצר בשל פשעים שבוצעו לכאורה בשטחה של מדינה חתומה על אמנת רומא. לכן, גם ממשלת ישראל הודיעה, ביוני 2002, כי היא מושכת את חתימתה מאמנת רומא. בזמנו, אפילו עיתון 'הארץ' תמך בהחלטה זו של ממשלת ישראל בטענה, כי "הניסיון הרע שצברה ישראל בארגונים בינלאומיים, שבהם נותרה מבודדת מול 'הרוב האוטומטי' התומך בעמדות הפלסטינים ומדינות ערב, מעורר חשש שגם המוסד החדש יהיה נגוע בפוליטיזציה וישמש לניגוח ישראל".

אז פעם אחת 'הארץ' צדק, אם כי נבואתו התממשה רק כעבור 13 שנים. בעצם קבלת "המדינה הפלסטינית" לבית הדין הפלילי הבינלאומי, ברור שמוסד זה נגוע בפוליטיזציה ואכן משמש לניגוח ישראל.

"מדינת פלסטין" מתכוונת לא רק לתבוע ישראלים בשל מעורבותם במבצע 'צוק איתן' (ובכך לסנדל את ישראל מפני תגובה לירי רקטות מעזה) אלא גם ישראלים הגרים והפועלים מעבר לקו הירוק. הרי על-פי אמנת רומא, פשע מלחמה כולל גם את "ההעברה, ישירות או בעקיפין, של חלק מאוכלוסיית הצד הכובש לשטחים שכבש". מדינות ערב והפלסטינים הצליחו במהלך השנים להעביר אין סוף החלטות בעצרת הכללית של האו"ם המגדירות את כל הגדה המערבית ואת מזרח ירושלים כ"שטחים כבושים". על כן, על-פי אמנת רומא והחלטות רבות של העצרת הכללית, כל התיישבות יהודית ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים מהווה "פשע מלחמה", וכל ישראלי שמעורב בהתיישבות זו חשוף להעמדה לדין – מראש הממשלה ועד המתיישבים עצמם. הרשות הפלסטינית אפילו לא מסתירה את כוונתה להפעיל את בית הדין הפלילי הבינלאומי בכיוון זה.

יחד עם זאת, מדיניות זו של הרשות עלולה להתגלות עבורה כחרב פיפיות. כך הזהיר נציג אש"ף במועצת זכויות האדם של האו"ם בז'נבה, איברהים קריישי. בראיון לטלוויזיה הפלסטינית ב-9 ביולי 2014 אמר קריישי כי "מדינת פלסטין" עלולה להיחשף לתביעות אם היא תצטרף לבין הדין הפלילי הבינלאומי בשל פשעי המלחמה של החמאס, ארגון טרור שצורף לממשלת הרשות. כך אמר קריישי בראיון האמור בזמן מבצע צוק איתן: "כל טיל ששוגר כעת מרצועת עזה לעבר שטח ישראל מהווה פשע מלחמה, בין אם הוא פוגע במטרתו ובין אם לאו, וזאת משום שטילים אלו מכוונים אל יעדים אזרחיים … אנשינו בעזה הופיעו בטלוויזיה והסבירו שהישראלים הזהירו אותם לפני ההפצצות. על כן, אם מישהו נהרג כתוצאה מהפצצה כזו מדובר בהרג ללא כוונה תחילה והישראלים פעלו בהתאם לדיני המלחמה". קריישי יודע היטב שישראל פעלה בהתאם לדיני מלחמה, בעוד חמאס (שהוא היום חלק מן הרשות הפלסטינית, כאמור) ביצע פשעי מלחמה.

גם התובע הכללי לשעבר של בית הדין הפלילי הבינלאומי, לואיס מורנו אוקמפו, הזהיר את הפלסטינים כי הצטרפותם לבית הדין עלולה לפעול נגדם בשל היותו של חמאס ארגון טרור.

כאמור, סמכותו של בית הדין הפלילי הבינלאומי מוגבלת לפשעים נגד אזרחי המדינות שחתמו על אמנת רומא או לפשעים שהתרחשו  בשטחיהן, אולם אין כל מגבלה לגבי הנאשמים עצמם. אין מחלוקת, אפוא, שמחבלים פלסטינים המחזיקים באזרחות ירדנית חשופים מתביעות בשל פיגועים שהם ביצעו בישראל, וזאת משום שירדן חתומה על אמנת רומא. רשימת הנתבעים הפוטנציאלים כוללת את מנהיג החמאס חאלד משעל, וכן ראש אש"ף מחמוד עבאס. ואכן, עמותת 'שורת הדין' בקשה בנובמבר 2014 מן התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי לפתוח בחקירה נגד עבאס (המחזיק באזרחות ירדנית) בשל פעילות הטרור שלו נגד ישראל בעבר.

כמו כן, אם בית הדין הפלילי הבינלאומי יקבע כי התנחלות בשטח שנוי במחלוקת מהווה פשע נגד האנושות, הרי שמנהיגים רבים בעולם יהיו חשופים לתביעות פליליות בבית הדין.  הרשימה כוללת את ההתנחלויות הסיניות בטיבט, ההתנחלויות הרוסיות בגרוזיה, ההתנחלויות הטורקיות בצפון קפריסין, וההתנחלויות המרוקאיות במערב סהרה. מדינות אלו, גם אם הן תומכות בפלסטינים, לא יהיו מעוניינות בקביעת תקדים שיסבך ויביך אותן.

הפלסטינים יתקשו לקדם את האסטרטגיה שלהם בבית הדין הפלילי הבינלאומי גם מסיבות משפטיות. במאי 2013 דחה התובע הכללי של בית הדין פניה של נשיא מצרים המודח מוחמד מורסי בטענה שהאחרון לא שלט "שליטה מעשית" בארצו. אין מחלוקת, שמחמוד עבאס אינו שולט "שליטה מעשית" ברצועת עזה. גם בגדה המערבית אין עבאס שולט "שליטה מעשית" שכן, לפי שיטתו של האו"ם, ישראל היא מדינה כובשת והשליטה המעשית היא בידיה של המדינה הכובשת.

הפלסטינים מנסים לערב את בית הדין הפלילי הבינלאומי בסכסוך של גבולות. אולם בית הדין הפלילי הבינלאומי הוקם על מנת לקבוע את אשמתם או את חפותם של יחידים, לא כדי להתערב במחלוקת על גבולות (זהו תפקידו של בית הדין הבינלאומי). כמו כן, הגדה המערבית אינה מהווה שטח כבוש, משום שהיא לא הייתה מדינה ריבונית, ולא הייתה חלק חוקי ומוכר ממדינה ריבונית, לפני יוני 1967 (הקהילה הבינלאומית, למעט בריטניה ופאקיסטן, לא הכירה בסיפוח שטחי יו"ש על-ידי ירדן ב-1950). אפילו הפרופסור למשפט בינלאומי ויליאם שייבס (אשר מייעץ לאש"ף, ואשר התפטר מתפקיד יו"ר ועדת האו"ם לבדיקת פעולות ישראל במבצע 'צוק איתן') מודה כי, גם אם ישראל הייתה מצטרפת לבית הדין הפלילי הבינלאומי, ניתן יהיה להפעיל נגדה את סמכות בית הדין בשל פשעים לכאורה ברמת הגולן (שהייתה חלק ממדינה ריבונית לפני יוני 1967) אך לא בגדה המערבית.

על כן, נראה כי הפלסטינים רק יצליחו לצרף עוד מוסד של האו"ם לתיאטרון האבסורד שמתנהל כבר שנים בעצרת הכללית ובמועצה לזכויות האדם. אמנם לבית הדין הפלילי הבינלאומית יש, תיאורטית, יותר יכולת להזיק מאשר לעצרת הכללית ולמועצה לזכויות האדם, אך ישראל יכולה להתגונן באמצעות חקיקה דומה לזו שהתקבלה בארצות-הברית ב-2002 על מנת להגן על חיילים ועל אזרחים מפני מהשימוש הפוליטי בבית הדין.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.